ע"א 4797/92

תקציר

הערעור והערעור שכנגד מתייחסים לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בחיפה, לפיה על המשיבים לפצות את המערער בגין פציעות שנגרמו לו בתאונת דרכים. הערעור מערער על היבטים בגובה הפיצוי שנפסק על ידי בית המשפט המחוזי הנוגעים לנכות רפואית, כושר גופני ואובדן השתכרות לעתיד, פיצוי בגין נעליים ותרופות אורתופדיות וקצבת ניידות. הערעור שכנגד מערער על פסיקת פיצוי בגין הפסד השתכרות ונעליים אורתופדיות. בית המשפט העליון קבע כי יש להגדיל את נכותו של המערער מ-47% ל-53%, ולשנות את הפיצוי בגין נזק לא ממוני. אשר ליכולתו של המערער לעבוד ולהשתכר, מסכים בית המשפט העליון עם קביעותיו של בית המשפט המחוזי לפיהן כושר ההשתכרות של המערער בעקבות התאונה הופחת ב-50% בהשוואה ליכולתו טרם התאונה. בית המשפט מסכים גם עם פסיקת הפיצוי של בית המשפט המחוזי בגין נעליים אורתופדיות, והגדיל את הסכום ב-20,000 ₪ נוספים. בית המשפט מוסיף וקובע כי יש להביא בחשבון קביעות קודמות בדבר נכותו של המערער עקב תאונה קודמת ובעיות לב בעת הערכת מצבו הבריאותי הנוכחי וכושר ההשתכרות שלו. בית המשפט אף מסכים עם בית המשפט המחוזי כי טענת המשיבים ביחס לתביעה לקצבת ניידות נעדרת שחר, שכן הקצבה אינה קשורה בהכרח לתאונה האחרונה. לבסוף, באשר לבקשה להגשת ראיות נוספות, בית המשפט דוחה את בקשת המערער שכן הראיות הנוספות אינן קשורות למקרה הנוכחי. השופט ד' לוין והשופט י' בך מסכימים עם פסק הדין.