ת"א 56653-02-19

תקציר

הבעלים של מתחם נדל"ן בשטח של 217 מ"ר בתל אביב, המוכר כחלקים מרובעים 44 ו-62, הגיש תביעה נגד נתבע שמחזיק בנכס מאז שנות ה-70. התובעת דורשת פינוי והריסת המבנים בטענה שהחזקת הנתבע אינה חוקית. הנתבע טוען אחרת, בטענה כי החזקתם חוקית וכי יש לרשום אותם כבעלים של הקרקע, רכישות שנעשו בשנת 1976 מזכות אותם בחזקה, והתנהלות התובע מרמזת על רשות לתפוס את הקרקע. בית המשפט דוחה את טענות הנתבע בקובעו כי רישומו של התובע כבעלים תקף ומשמש ראיה לבעלותו. יתר על כן, הנתבע לא הביא ראיות מספיקות כדי לתמוך בטענותיו לרכישת הנכס באמצעות התיישנות או הרשאה מכללא. השופט פוסק לטובת התובעים, מקבל את תביעתם לפינוי וקובע מועד לפינוי הנתבע. הנתבע מצווה לפנות את החצרים ולהחזירם לתובע בתוך פרק זמן סביר של שישה וחצי חודשים מיום מתן פסק הדין. פסק הדין כולל גם הוצאות משפט מתונות בסך 15,000 ₪ שתשלם הנתבעת, לצד זכות ערעור על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו.