ע"א 439/88

תקציר

במקרה הנדון דן בית המשפט בערעור על סירובו של רשם לרשום מאגר מידע, שנטען כי הוא מאפשר פעילות בלתי חוקית. בית המשפט בחן האם המאגר מהווה "כיסוי לפעילות בלתי חוקית" לפי הדין הרלוונטי והאם בעלי העסקים שמסרו את המידע עשו בו שימוש בניגוד לייעודו, תוך פגיעה אפשרית בפרטיותם של אנשים. הרשם סירב להירשם בטענה שהמידע המשמש ומופץ במאגר מפר את דיני הפרטיות, בפרט בכל הנוגע לסעיפים 2(9) ו-2(10) לחוק הפרטיות, המונעים גילוי בלתי מורשה של מידע אישי. ערכאת הערעור אישרה את החלטת הרשם, ואישרה כי הפעלת המאגר מתנגשת עם הזכות לפרטיות ללא עניין ציבורי מוצדק ראוי. יתר על כן, בית המשפט ציין את היעדר המנגנונים להבטחת דיוק והסכמה בניהול הנתונים ולא מצא אינטרס ציבורי מספיק המצדיק לגבור על שיקולי פרטיות. ההחלטה הדגישה את הזכות לפרטיות, ופירשה כי הסכמה, מפורשת או משתמעת, נחוצה לשימוש משפטי במידע אישי. פסק הדין הדגיש גם את הסיכונים והנזקים הפוטנציאליים מטיפול לא תקין במידע במאגר, ואישר את הצורך בפרקטיקות קפדניות בניהול מידע פרטי הן לשם שמירה על פרטיות הפרט והן לצורך שמירה על חובות האינטרס הציבורי. בסופו של דבר, הערעור התקבל, ותמך בסירוב לרשום את המאגר בשל הפרה אפשרית של דיני הפרטיות והיעדר הגנות משפטיות מפני ההפרה. בית המשפט הורה למערערים לשלם את הוצאות המשפט של המדינה.