ע"פ 51257-01-11

תקציר

הערעור מערער על הרשעתו של מיכאל בויום בעבירה של הזנחת ילדים ומטפלים אחרים לפי סעיף 362 לחוק העונשין. המערערת, שעבדה כאשת שיווק בחברת אלאיש שירותים חברתיים בע"מ, הואשמה בכך שלא טיפלה בקשישה חסרת ישע בשם שרה שפיגל, שנותרה לבדה ללא אמצעי תמיכה לאחר שהמטפלת מריה חינקו, אותה גייס המערער, עזבה את תפקידה לאלתר מבלי ליידע איש. הערעור נסוב סביב שתי טענות עיקריות: האחת, כי העבירה לפי סעיף 362 דורשת כוונה פלילית ולא רשלנות גרידא, והשנייה, כי למערער לא הייתה כוונה פלילית נדרשת ולא היה עליו לדאוג לצרכיו של שפיגל. בית המשפט קבע, כי אמנם העבירה אכן מחייבת כוונה פלילית, אך המערער לא הוכיח כי נקט אמצעים סבירים לסיפוק צרכיו של המנוח ופעל ברשלנות פושעת. זאת ועוד, בית הדין מצא כי המערערת, שהייתה מודעת לנסיבות, הייתה העובדת היחידה בחברה שידעה על עזיבתו המיידית של המטפלת ועל כן חלה עליה חובה לפעול. בית המשפט דחה את הערעור ואישר את ההרשעה וגזר הדין, כולל פיצוי בסך 5,000 ₪ לעיזבון המנוח.