עב"ל 7502-06-14

תקציר

הערעור הוא על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה שדחה תביעה לתשלום קצבת זקנה לפי חוק הביטוח הלאומי. המערער, אזרח ישראלי, עזב את ישראל בשנת 1967 והתגורר במדינות שונות עד שנת 1996, עת חזר. המשיב, המוסד לביטוח לאומי, דחה את תביעת המערער בנימוק שלא היה תושב ישראל בזמנים הרלוונטיים כנדרש בחוק. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב והמערער ערער. השאלה המרכזית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם המערער הוא תושב ישראל. בית המשפט קבע כי המערער לא הוכיח את תושבותו בישראל בתקופה הרלוונטית ולכן אינו זכאי לקצבת זקנה. בית המשפט עמד על העקרונות לקביעת התושבות וקבע כי נטל ההוכחה מוטל על המערער שכן הוא טוען לשינוי במצבו לאחר היעדרות ממושכת מהארץ. למערער לא היו נכסים בישראל, לא היו לו קשרים יציבים, וכל משפחתו התגוררה בחו"ל. יתר על כן, הוא עבד רק זמן קצר בישראל ולא שילם דמי ביטוח. בית המשפט מצא כי טענת המערער כי התגורר בסכנין רוב השנה אינה נתמכת בראיות מספיקות. לפיכך, הערעור נדחה והחלטת המשיב עומדת בעינה.