עת"מ 912-12-12

תקציר

העותרים רכשו דירה מחברת וילה ניר חברה לפיתוח ובניה בע"מ בשנת 2000 והשכירו אותה בחזרה לחברה. הדירה הייתה חלק מבניין שנרשם כבית משותף. החברה נקלעה לחובות ארנונה בגין התקופה בה שכרה את הדירה מהעותרים. בשנת 2012 מכרו העותרים את הדירה לצד שלישי, אך העירייה סירבה להנפיק אישור המאשר כי אין חובות בנכס, כנדרש בחוק, שכן חוב החברה לא הוסדר. העותרים טענו כי החוב אינו שלהם אלא של החברה ויתרה מכך, רובו חסוי על פי חוק, כך שהעירייה אינה יכולה לנקוט צעדים לגבייתו. העירייה, לעומת זאת, טענה כי העותרים אינם הבעלים החוקיים של הדירה וכי בכל מקרה יש לדחות את עתירתם בשל רשלנותם באי הסדרת חובות החברה. בית המשפט קיבל את טענות העותרים. נמצא כי בניגוד לטענת העירייה, העותרים הם הבעלים החוקיים של הדירה. החוב שבגינו סירבה העירייה להנפיק את התעודה היה חוב של החברה, שנצבר בעת שהייתה הבעלים של הדירה. עוד קבע בית המשפט כי העירייה לא נקטה בפעולה מספקת לגביית החוב מהחברה וממילא לא ניתן היה לגבותו מהעותרים, שלא ידעו עליו ולא ניתן היה לצפות באופן סביר שיפרעו. זאת ועוד, נדחתה טענת העירייה כי העותרים התרשלו באי הסדרת חובו של הבעלים הקודם, שכן העירייה עצמה לא הסבירה את הבסיס לחיוב זה, וממילא התייחסה לחברה כבעלים הקודמים והנוכחיים של הנכס. בית המשפט הדגיש כי חובתה של העירייה היא לגבות חובות המגיעים לה וכי בנסיבות העניין יהיה זה בלתי סביר ובלתי הוגן לשלול מהעותרים את התעודה המבוקשת. לפיכך הורה בית המשפט לעירייה להנפיק את התעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות. כמו כן חויבה העירייה לשלם לעותרים שכר טרחת עורך דין, שנקבע על סך 15,000 ₪.