ת"א 46986-10-19

תקציר

התובעים, בעלי רכב משא ונגרר נתמך, תבעו מחברת הביטוח הנתבעת תגמולי ביטוח בגין נזקים שנבעו מהתהפכות הרכב. הנתבעת טענה כי התובעים אינם זכאים לתגמולים, שכן התאונה לא הייתה אירוע ממשי והתובעים מסרו פרטים כוזבים. בית המשפט פסק לטובת התובעים, וקבע כי הם עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליהם להוכיח כי התרחש אירוע ביטוחי. גרסתם הבלתי עקבית של התובעים לתאונה לא נמצאה כמזויפת, שכן הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי התובעים היו מודעים לאי נכונות הפרטים שנמסרו. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי הנתבעת לא הוכיחה כי התובעים לא הבהירו את אחריות המבטחת או כי הנגרר והרכב היו משועבדים. עם זאת, בית המשפט ניכה מתגמולי הביטוח את סכום ההשתתפות העצמית בסך 100,000 ₪, שכן נקבע כי לכל פוליסה השתתפות עצמית בסך 50,000 ₪. עוד קבע בית המשפט כי הנתבעת לא הייתה חייבת בתשלום רכיב המע"מ בתביעה. באשר להערכת הנזק, אימץ בית המשפט את מסקנות המומחה מטעם התובעים והורה לנתבעת לשלם 218,741 ₪ כתגמולי ביטוח, וכן הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין. בית המשפט דחה גם את הודעת הנתבעת נגד צד שלישי, וקבע כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח את מעורבותו של הצד השלישי בתאונה או את אחריותה לרשלנות. בסופו של דבר, חויב הנתבע לשלם לתובעים סך של 223,741 ₪, בצירוף הוצאות התובעים ושכר טרחת עורך דין, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין.