ע"א 727/87

תקציר

במקרה משפטי זה, הן המערערים והן המשיב ערערו על ממצאי בית המשפט בנוגע לפגיעה בכושר ההשתכרות של המשיב לאחר תאונה, שנקבע במקור כי מדובר בהפחתה של 44%. בית המשפט שמר על עמדתו בשל היעדר ראיות משכנעות יותר. המערערים ערערו על הערכת שכרו הפוטנציאלי של המשיב אלמלא נפגע, ובמיוחד מתחו ביקורת על ההנחה כי שכרו יכול היה להכפיל את עצמו בתוך פחות משנה. בית המשפט קיבל ערעור זה, ושינה את הבסיס לחישוב אובדן כושר ההשתכרות העתידי של המשיב מ-2,536 ₪ ל-1,900 ₪, ובכך הפחית את סך הפיצוי מ-423,847 ₪ ל-330,052 ₪. בית המשפט התייחס גם לניכויי הביטוח, וצידד בטענת המשיב כי הניכויים צריכים להתיישר עם 38% נכות, כפי שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי, ולא עם 44% של בית המשפט. לפיכך, סכום הפיצוי שנוכה עבור פנסיה בעבר ובעתיד צריך להיות זהה למה שקיבל עבור 38% נכות. אלמנטים אחרים נדחו, תוך שמירה על הפיצוי על כאב וסבל. השופטים ברק ולוין הסכימו עם החלטה זו של השופט אור, והבטיחו שכל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות.