ב"ל 48775-12-21

תקציר

התובעת, עובדת בחברת מקס סטוק, הגישה תביעה נגד החברה בטענה כי הליקויים בברכיה ובכתפיה נגרמו עקב עבודתה שם ויש להכיר בהם כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. על מנת שתביעת נפגעי עבודה המבוססת על מיקרוטראומה תצליח, על התובע להוכיח כי היו פגיעות חוזרות ונשנות לאורך תקופה ארוכה. בית הדין בחן האם התובעת ביססה קשר סיבתי בין עבודתה לבין נזקיה. באשר לפגיעתה בכתף, מצא בית המשפט כי התובעת אכן ביצעה פעולות תכופות ומתמשכות שהשפיעו על כתפיה. היא סידרה סחורה על מדפים בגבהים שונים, כולל מעל גובה הכתפיים, מה שדרש ממנה להרים את ידיה ולכופף את צווארה שוב ושוב. פעולה זו בוצעה ברציפות ובתדירות גבוהה במשך תשע שנים. לפיכך, הגיע בית הדין למסקנה כי קיימת תשתית עובדתית לגורם המיקרוטראומה בנוגע לכתפיה של התובעת ומינה מומחה רפואי לבחינה נוספת של הקשר בין תנאי עבודתה לבין הליקויים בכתף. מנגד, בית המשפט מצא כי התובעת לא ביצעה פעולות חוזרות ונשנות בברכיה. היא לא כרעה ברך ולא ביצעה תנועות ברכיים חוזרות ונשנות אחרות בזמן שסידרה סחורה על מדפים נמוכים יותר. הטיפוס על השרפרף, ששימש את התובע כדי להגיע למדפים גבוהים יותר, לא היה תדיר או רציף מספיק כדי להיחשב כמיקרוטראומה. בנוסף, טענותיה כי נאלצה לכרוע ברך מספר פעמים במהלך עבודתה לא היו עקביות ועמדו בסתירה לעדויות אחרות. לפיכך, קבע בית המשפט כי אין די ראיות לביסוס תביעת מיקרוטראומה בעבודה בגין פגיעת ברכו של התובע. כמו כן, לא ניתן היה לסווג את הפגיעה בברך כמחלת מקצוע כהגדרתה בתקנות הביטוח הלאומי. לסיכום, בית המשפט קבע כי התובעת הצליחה להוכיח תביעת מיקרוטראומה הקשורה לעבודה בגין פגיעתה בכתף, אך לא עשתה כן בגין פגיעתה בברך. התביעה להכרה בלקיעת הברך כפגיעה בעבודה נדחתה, ואילו תביעת הפגיעה בכתף חייבה בדיקה רפואית נוספת. החלטה זו בתביעת הפגיעה בברך מהווה פסק דין וניתן לערער עליה לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום.