ה"פ 11/93

תקציר

פסק הדין מקבל את הבקשה בחלקה. על פי חוק הרשויות המקומיות, ערר על ארנונה כללית יכול להיעשות למנהל הארנונה רק מטעמים ספציפיים. לבית המשפט אין סמכות לדון בטענות הראשונה, השנייה והאחרונה של טענות המשיבים, שכן הן חורגות מתחומו של החוק. את הטענות הראשונה והאחרונה, המתייחסות לתיקון שומות המס על ידי המבקש עקב טעות במדידה ולמועד גביית הריבית על פיגורי המס, ניתן להביא בפני בית המשפט. עם זאת, את הטענות לגבי השימוש והשטח בנכס יש להפנות למינהל ארנונה, ובית המשפט לא יפסוק בהן. טענת המשיבים כי המבקשת ויתרה על זכותה להתנגד נדחית אף היא, שכן אין בהסכמת הצדדים כדי להשפיע על סמכותו של מנהל הארנונה או של בית המשפט. הבקשה מתקבלת אפוא באופן חלקי, והתביעה נדחית ככל שהיא נוגעת לעתירה בדבר סיווג וקביעת שטח הנכס. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.