ע"מ 958-01-15

תקציר

הערעור מתייחס להשגתה של המערערת על שומות ניכויי המס שהוציא לה המשיב לשנות המס 2012-2013. הסוגיה הראשונה נוגעת לחבותה של המערערת להטיל על עובדיה את שווי השימוש במספר כלי רכב שברשותה, ואופן חישוב שווי זה. המערערת טענה כי חלק מרכביה מהווים "רכבי אגירה" ועל כן אין לדרוש הטלת קנס על שווי השימוש בהם, או לחילופין, יש לחשב את השווי באופן שונה מהקבוע בתקנות. בית המשפט קבע, כי המערערת לא הוכיחה כי כלי הרכב שברשותה מהווים "כלי רכב מבצעיים" ועל כן השומות שהוציאה המשיבה, אשר ייחסו את שווי השימוש ברכב לעובדים, הן כדין. בית המשפט הוסיף וקבע כי יש לחשב את שווי השימוש ברכב בהתאם לתקנות ולא באופן שונה, ודחה את טענות המערערת בדבר אופן תשלום מס זה. עם זאת, בית המשפט קיבל את טענות המערערת בדבר ייחוס שווי השימוש ברכב מסוים (איסוזו מ.ר. 8727551) בבעלות חברה אחרת, וקבע כי על המשיבה לבטל זקיפה זו. הסוגיה השנייה נוגעת להלוואות שהעמידה המערערת לעובדים, לבעלי שליטה ולחברות שונות בריבית נמוכה. בית המשפט קבע, כי על ההלוואות הניתנות לעובדים ולבעלי שליטה חלות הוראות סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], העוסק במיסוי מקבל ההטבה מהלוואה מועדפת, ועל כן היה על המערערת לזקוף את שווי ההטבה בגובה הפרש הריבית, ושומת הניכוי בעניין זה היא כדין. עם זאת, ביחס להלוואה לחברת הוסטל בית אריה, קבע בית המשפט כי היא כפופה להוראות סעיף 3(י) לפקודה, העוסק במיסוי נותן ההלוואה.