ע"א 6000/23

תקציר

במקרה הנדון, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין נדחתה לאחר שקילה מדוקדקת של סיכויי הערעור ומאזן הנוחות. על פי תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ערעור אינו מעכב בדרך כלל ביצוע פסק דין אלא אם כן הוכחו נסיבות חריגות, המוכיחות סיכויי הצלחה גבוהים בערעור ונזק בלתי הפיך פוטנציאלי אם יתעכב. בעניינים כספיים יכולים לחול חריגים אם קיים סיכון לנזק כספי בלתי הפיך. פסק דינו של בית משפט קמא נתמך בממצאים עובדתיים, לרבות חוות דעת מומחים בנושא דמי שימוש, וציין כי תביעתם שכנגד של המבקשים התבססה על פסק דין של בית משפט השלום שבוטל בעבר. בית המשפט מצא כי סיכויי ההצלחה של הערעור אינם מספיקים כדי להצדיק את דחיית פסק הדין. למרות טענות המבקשים למצוקה כלכלית, לרבות הצורך הפוטנציאלי למכור דירת מגורים כדי לעמוד בפסק הדין, הם לא הביאו ראיות מספקות לחוסר יכולתם הכלכלית לעמוד בתשלום או לבחון מקורות הכנסה אחרים או הסדרים כספיים. בהיעדר הוכחה ממשית למצוקה כלכלית או לצורך בפירוק נכסים באופן מיידי, קבע בית המשפט כי אין בכך כדי להיחשב כמקרה חריג המצדיק שיהוי. משכך, נדחתה הבקשה, והמבקשים חויבו לכסות את הוצאותיו הנלוות של המשיב בסך 2,000 ₪.