בר"מ 4961/24

תקציר

פסק הדין המדובר הוא דחיית ערעור על מעמד ההגירה של מספר בני משפחה שעלו לישראל מאוזבקיסטן בשנת 2017. בני המשפחה, לרבות נכדיו של אדם שהוכר כזכאי שבות לישראל, הגישו בקשה למעמד עולה מכוח חוק השבות. עם זאת, בקשותיהם נדחו שוב ושוב על ידי הרשויות בשל ספקות לגבי זהותו היהודית של הסב, מה שהוביל למספר הליכים משפטיים. בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה את עתירתם וקבע כי המשפחה לא הצליחה להביא ראיות מספיקות לכך שהסב ואמו יהודים. החלטה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון בערעור. ההתפתחות האחרונה נגעה לבקשה חדשה שהגישו הנכדים, תוך ציטוט ראיות חדשות, כולל הערכה פסיכיאטרית ופסיקה של בית הדין הרבני. אלא שהרשויות דחו בקשה זו, מה שהוביל את הנכדים לעתור לבית המשפט המחוזי בבקשה לצו ביניים לשהייה בישראל בזמן הטיפול בבקשתם. בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם, תוך שהוא מצטט את פסק הדין הקודם ואת מאזן הנוחות, והורה לנכדים לעזוב את הארץ עד למועד שנקבע. לאחר מכן הגישו הנכדים לבית המשפט העליון בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי, שגם היא נדחתה. שופט בית המשפט העליון הדגיש כי בית המשפט יתערב רק במקרים כאלה בנסיבות חריגות, ומקרה זה אינו עומד בקריטריונים. כמו כן, צוינו השיהוי בהגשת הערעור והיכולת לנהל את ההליכים מחוץ לישראל. לפיכך, הבקשה נדחתה מבלי שנדרשה תגובת הרשויות, והותירה את החלטת בית המשפט המחוזי על כנה.