ע"פ 53066-09-12

תקציר

על סמך הודאתו הורשע המערער ביום 2.3.2009 בביצוע הסגת גבול וגניבה יחד עם שניים נוספים, ונגזרו עליו שבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 7,500 ₪ ופיצוי בסך 15,000 ₪. המערער ערער על החלטה זו, אך מאוחר יותר משך את ערעורו על גזר הדין. מעובדות כתב האישום המתוקן בהן הודה המערער עולה כי המערער, יחד עם שניים נוספים, גנבו כ-1,000 דגי נוי וטלפון נייד ממושב. השלושה נתפסו על ידי ה-CSO ואחרים בעת שיצאו מהמושב, ואחד משותפיו של המערער תקף אותם ואיים עליהם. המערער היה כבן 21 בעת ביצוע העבירה ולו שתי עבירות קודמות בגין היעדרות משירות צבאי. הסנגור טען להקלה בעונש, תוך שימת דגש על גילו הצעיר של המערער, אופיו החיובי והשינויים שעשה בחייו מאז ביצוע העבירה. בתוך כך, התובע הדגיש את חומרת המעשים, את הצורך בהרתעה ואת הנזק הרב שנגרם, המצדיק את העונש. שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעה ולהטיל עבודות שירות באלמנטים שיקומיים בשל גילו הצעיר של המערער ושאיפותיו לאורח חיים נורמטיבי. עם זאת, בית המשפט העליון הדגיש את אופייה המתוכנן של העבירה, את הנזק המשמעותי שנגרם ואת הצורך בהרתעה, וקבע כי יש צורך בהרשעה. עוד קבע בית המשפט כי הקנס והפיצויים גבוהים מדי בהשוואה למקרים דומים והפחית את הקנס ל-500 שקל, בעוד יתרת העונש נותרה ללא שינוי. השופטים הגיעו למסקנה כי פסק הדין ניתן בנוכחות הצדדים, בהם הנשיאה רויטל יפה-כץ, השופט יורם צלקובניק והשופטת יעל רז-לוי.