בש"א 14042/08

תקציר

פסק הדין מקבל את בקשת הנתבעים לחופשה להתגונן מפני תביעת התובע לתשלום חובות בסך 7,417,851 ₪. החובות המדוברים נובעים ממספר הסכמים שנחתמו בין הבנק התובע לבין הנתבעים, במסגרתם התחייבו הנתבעים לשלם את היתרות הנדרשות תוך שבוע מיום קבלת הדרישה. הבנק טען כי הנתבעים הפרו הסכם פשרה משנת 2004 ושילמו תשלומים חלקיים בלבד את מלוא הסכום המגיע להם. בתוך כך, טענו הנתבעים כי העבירו כספים לחשבונותיהם האישיים לצורך כיסוי חובות ספציפיים אלה וכי הבנק העביר כספים מחשבונותיהם האישיים שלא כדין לצורך פירעון חובותיה של חברה אחרת, מרכז העיר (אשדוד) כא בע"מ, ללא הסכמתם או ידיעתם. הנתבעים ביקשו גם דפי חשבון מפורטים כדי לאמת את התפתחות חובם, מתוך סברה כי ייתכנו ליקויים בנתונים ובמסמכים מסוימים. השופט פסק לטובת הנתבעים, וציין כי עמדתם העובדתית לא הופרכה במהלך חקירתו הנגדית של הנתבע מספר 2 וכי טענתם בדבר העברות כספים בלתי מורשות מחשבונותיהם האישיים לחשבון של חברה אחרת הייתה מוצדקת. השופטת הדגישה כי יש לקבל את בקשת רשות ההגנה, מה גם שתצהיר הנתבעים חשף הגנה אפשרית, גם אם שולית. הבנק חויב לספק לנתבעים את המסמכים הדרושים, ולנתבעים ניתנה רשות להתגונן, תוך פסיקת הוצאות לנתבעים במקרה שפסק הדין של הבנק לא יצלח. עוד ציינה השופטת כי טענת ההתיישנות של הנתבעים מחייבת בקשה נפרדת אם עמדו על כך וכי היעדרות הצדדים בפסק הדין אינה מהווה ויתור על זכויותיהם.