ת"א 40160-12-16

תקציר

התובע הגיש תביעה נגד עיריית תל אביב (הנתבעת מס' 1) לאחר שנפגע מנפילה בשטח ציבורי עקב מדרכה מסוכנת. העירייה לא נקטה פעולות סבירות כדי למנוע ולהסיר את המפגע, דבר המהווה רשלנות. השופט קיבל את התביעה והטיל על העירייה את האחריות לנזקי התובע. התובע נפל ברחוב במסגרת חובת התחזוקה של העירייה, והעירייה לא הציגה ראיות לפעולות יזומות או בדיקות לטיפול במפגע. בנוסף, העירייה שיפצה את הרחוב לאחר התאונה, דבר המעיד על אחריותה ויכולתה לנהל את הנושא. התביעה נגד הנתבעים 2 עד 9, שבבעלותם חניון פרטי צמוד למקום האירוע, נדחתה. הראיות הראו כי המפגע לא היה בשטחם, אלא בתחום אחריות העירייה. צ.ג., שהפעיל את הפאב בו שהה התובע טרם התאונה, צורף לתביעה על ידי הנתבעים 3 עד 9. עם זאת, השופט דחה את התביעה נגדם ואת ההודעה שהגישו הנתבעים 3 עד 9. השופט מצא את צ.ג. רשלנית בכך שלא בדקה והתריעה על המפגע, אך מאחר שהתביעה נגד הנתבעים 3 עד 9 נדחתה, לא ניתן היה לחייב את צ.ג. לשפות את התובע או הנתבע מס' 1. באשר לנזקי התובע פסק השופט את הדברים הבאים: אובדן כושר השתכרות עתידי (110,000 ש"ח), פנסיה (14,000 ש"ח), סיוע מהזולת בעבר ובעתיד (20,000 ש"ח), הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד (10,000 ש"ח) ונזקים לא ממוניים (60,000 ש"ח). הסכום הכולל שנפסק לתובע עמד על 214,000 ₪, בצירוף שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט. התובעת לא נמצאה רשלנית באופן תורם, ומשכך, האחריות מוטלת על הנתבעת מס' 1 בלבד. השופט הדגיש כי זכות הערעור על פסק הדין שמורה על פי החוק.