ע"פ 2310-12-15

תקציר

עניינו של הערעור בשיקול דעתו של בית המשפט לקבוע את תקופת האשפוז של נאשם חולה נפש לפי סעיף 15(ד1)(2) לחוק טיפול בחולי נפש. המערער טען כי לבית המשפט שיקול דעת לקבוע תקופת אשפוז קצרה מתקופת המאסר המרבית הקבועה לעבירה בה מואשם הנאשם. פרשנותו של החוק, תוך התמקדות בזכויות היסוד של הנאשם הלוקה בנפשו לחירות, לכבוד ולאוטונומיה, הועדפה על פני הגישה ממוקדת היעילות בה נקט בית משפט קמא. לפיכך, הערעור מתקבל. במקרה הספציפי, תקופת האשפוז המרבית נקבעת על 12 חודשים, החל ממועד החלטת בית משפט קמא. בכך גובר צו האשפוז שהוציא בית משפט קמא, ויוכן צו חדש המשקף את תקופת 12 החודשים מיום 21.10.15. פסק הדין אינו פוגע בסמכויות הוועדה הפסיכיאטרית או בתחולת סעיף 15א לחוק טיפול בחולי נפש לעניין בירור עניינו של המערער.