פש"ר 1013/06

תקציר

לבית המשפט נתונה סמכות לדון בהוראות המבקשים לפי סעיף 178 לפקודת פשיטת הרגל ואין צורך לדון בסוגיה זו מחדש. גם הטענה כי יש לדחות את הבקשות בשל היעדר תצהירים תומכים נדחית, שכן על הליכי פשיטת רגל חלות תקנות סדר הדין האזרחי, שאינן דורשות תצהיר בגין בקשות המוגשות על ידי בעלי תפקידים כגון מנהלי עיזבון. עם זאת, הבקשות חסומות על פי חוק ודינן להידחות, למעט החלטת מנהל ההוצאה לפועל שהורה על החזרת כספים ששולמו ביתר. ניתן לאכוף החלטה זו ועל המשיב #1 להשיב לכספי הכינוס סך של 767,199 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.10.96. טענות המבקשים בדבר מעשיו של המשיב #2, לרבות שכר הטרחה ששמר, נדחות אף הן מאחר שהן חסומות על פי דין ולא הוכחו. כמו כן, למבקשים הייתה אפשרות לערער על סכומי המס שנגבו מהם, אך לא עשו כן במסגרת פרק הזמן שנקבע. באשר לשכר הטרחה שנותר למשיבה #2, בית המשפט מוצא כי שכר טרחה של 6% הוא ראוי ולכן אינו מורה על השבתם. לבסוף, נדחית טענת המשיב 1 לניגוד עניינים, והמשיבה #1 חויבה לשלם למבקשים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.