ת"א 42268-06-19

תקציר

המחלוקת נסובה סביב ערבות בנקאית הניתנת במסגרת הסכם שכירות. הנתבעים טוענים כי הערבות הבנקאית היא אוטונומית ומנותקת מהעסקה העיקרית, מה שמזכה אותם לעקל אותה בהתאם לתנאים הנקובים בכתב הערבות. מנגד, טוענת התובעת כי התנהלותם המטעה של הנתבעים ביחס לרישיון גז ומעשיהם השרירותיים מצדיקים חסימת הנתבעים מלוותר על הערבות. בית המשפט בוחן את חריגי המרמה ואת הנסיבות המיוחדות. מסקנתה היא כי אמנם החוזה בטל מחמת הטעיה, אך אין הוא מהווה תרמית כהגדרתה בפסיקה. עם זאת, בית המשפט מסכים עם טענת התובעת לנסיבות מיוחדות, בהסתמך על התנהגותם השרירותית וחוסר תום הלב של הנתבעים. בנוסף, ביטול החוזה מחמת הטעיה הופך אותו, ובהרחבה את הערבות הבנקאית, לבטלה. השופט מצדד בתובע, ומקבל את הטענות לאי מימוש הערבות הבנקאית ולהשבת הנכסים הפיננסיים. מכאן מגיעה המסקנה כי הנתבעים אינם רשאים לחלט את הערבות הבנקאית. כתוצאה מכך, בית המשפט מורה לנתבעים להחזיר את הערבות הבנקאית ואת כל ההמחאות הנלוות בתוך 14 יום ומפצה את התובע בסכום שכר הטרחה, הפרשי ההצמדה, הריבית ושכר טרחת עורך הדין.