ת"א 29140-11-22

תקציר

פסק הדין נסוב סביב האפיון הראוי של הסעדים המבוקשים בתביעה אזרחית, הקובע את שכר הטרחה שעל התובע לשלם. בית המשפט מצדד בטענת הנתבעים כי הסעדים המבוקשים בסעיפים 9, 10, 67, 75, 82, 92 ו-103 לתביעה הינם כספיים באופיים ולפיכך התובע נדרש לשלם אגרה המחושבת על פי הסכומים הנקובים בסעיפים אלה. לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי מהות התביעה נקבעת על פי ניסוח הסעדים המבוקשים בתביעה הראשונית, ולא על פי הסכמת הנתבע או היעדרה. התובע מבקש סכומים כספיים מפורשים, ואין מדובר בסעדים הצהרתיים או חלקיים בלבד. הדבר נתמך עוד יותר על ידי העובדה שהתיקונים המוצעים על ידי התובע לתביעה נועדו להפחית את הסכומים הנתבעים, מהלך שבית המשפט רואה בו ניסיון להתחמק מתשלום האגרה הנדרשת. יתר על כן, בית המשפט מפרש את הבקשה ל"פיצוי" במסגרת תיקון ההפליה כפיצוי כספי, ועל התובע לפרט את הסכום או לתבוע במפורש סעד שאינו כספי. בית המשפט מדגיש כי מדובר בהזדמנות חד פעמית עבור התובע לתקן את תשלום האגרה, ועליו לעשות זאת בתוך 20 יום. ההחלטה מתקבלת ללא הזמנת הוצאות לאף אחד מהצדדים.