בע"מ 9435/12

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לסכסוך רכושי ארוך שנים בין שני אחים. התיק סובב סביב חלקת אדמה בשטח של 2,000 מ"ר שחכר אחד האחים מעיריית ראשון לציון בשנת 1972, ואשר הועברה מאוחר יותר לשני האחים. על המגרש נבנה מבנה, שחולק ביניהם באופן לא שווה. בפסק דין קודם נקבע כי האח המשיב הוא הבעלים של מחצית מהבניין. פסק הדין הנוכחי מתייחס באופן ספציפי לתביעת המשיב לדמי שימוש הולמים מאחיו המבקש, הנובעת מהשימוש שעשה המבקש בחלקו של המשיב בנכס. בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב פסק תחילה לטובת המשיב, החלטה שאושרה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב. האח המבקש טען כי המשיב אינו זכאי לקבל דמי שימוש, שכן חוזה החכירה של החלקה פקע, ולכן החזקה של שני האחים במקרקעין אינה חוקית. עוד טען המבקש, כי המשיב היה מודע להליכים המשפטיים הנוגעים לחלקה בין המבקש לבין העירייה, אך בחר שלא להשתתף בו, ולכן לא יכול היה להפיק תועלת כלכלית מהנכס. המשיב, לעומת זאת, טען כי הגיע להסכמה עם העירייה בדבר חלקו בזכויות החכירה, וכי טענת המבקש להחזקה שלא כדין אינה כנה שכן המבקש המשיך להשכיר את המבנה ולקבל דמי שכירות. פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, תוך שהוא מחזק את החלטות הערכאות הקודמות לפיהן המשיב זכאי לדמי שימוש ראויים. פסק הדין מדגיש את ההיסטוריה הארוכה של בעלות משותפת והסכמים הדדיים בין האחים, ומציין כי סירובה של המבקשת להכיר בזכויות המשיב הוביל לסכסוך הנוכחי. בתי המשפט דחו שוב ושוב את טענות המבקש לגופן, ובפסק הדין מודגש כי בקשה זו מהווה "גלגול שלישי" של אותה סוגיה, שאינה מעוררת שאלות מעבר לאינטרסים הספציפיים של האחים. עוד מדגישה השופטת כי טענת המבקשת בדבר חוזה החכירה שפקע אינה משכנעת, שכן ערעורו של המבקש עצמו בעניין חוזה השכירות עדיין תלוי ועומד. יתר על כן, פסק הדין מציין כי יחסי האחים אינם צריכים להיות מושפעים ממעמד החכירה עם העירייה, מה גם שהמבקש ממשיך ליהנות מהנכס. בסופו של דבר, בקשת רשות הערעור נדחית, והמבקש מחויב בהוצאות המשיב, בסך 7,500 ₪. דחייה גורפת זו מחזקת את החלטות הערכאות הנמוכות יותר ומדגישה את חוסר ההצדקה בטיעוני המבקש.