עש"א 51651-06-15

תקציר

השופטים דוחים את הערעור מכמה שיקולים. ראשית, פסק דינו של המפקח העדיף את גרסת המשיבים לאירועים על פני זו של המערער, וערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים העובדתיים של בית המשפט הפרוצדורלי, המתרשם ממקור ראשון מן העדים. שנית, הגם שהמפקח שגה בכך שהטיל על המערער את נטל ההוכחה להוכיח כי חתימתו זויפה, אכן מוטל על המשיבים להוכיח את אמיתות החתימה על גבי טופס ההסכמה. עם זאת, התמהמהותו של המערער במחאה על תוואי החומה הבנויה – חרף היותו מודע לחריגה מהתוואי הנדרש – לצד היעדר מומחיותו של המודד לתמוך בטענתו, משמעם כי התוצאה אליה הגיע המפקח הייתה מוצדקת. בנוסף, גם טענות המערערת בדבר נזקי הריסה ורטיבות שלא כדין לא היו בהן כדי להצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. גם קביעתו של המפקח בסוגיית ההוצאות נותרה על כנה, בהינתן שיקול דעתו של בית המשפט הפרוצדורלי בעניינים אלה. ככלל, מסכימים השופטים כי הערעור לוקה בחסר יסוד ודינו להידחות.