בש"פ 7147/11

תקציר

פסק הדין הנדון הוא תוצאה של ערעור על החלטת ערכאה נמוכה יותר לעצור את המערער עד תום ההליכים המשפטיים הנוגעים לאישומים של אונס, תקיפה ומעשה מגונה. בערעור נטען כי נפלו כשלים חקירתיים ופגמים בתשתית הראיות, בעיקר בכל הנוגע לראיות DNA. עם זאת, בית המשפט לערעורים דחה את הערעור, וקבע כי הראיות הפורנזיות, שהצביעו על התאמה סטטיסטית של אחד למיליארד אנשים, מהוות ראיות לכאורה. בית המשפט אף הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי יש להתייחס לטענות המערער בדבר שרשרת הראיות ומהימנות בדיקת הדנ"א בהליך העיקרי. זאת ועוד, בהתחשב באופי העבירות, שעניינן תקיפה מינית משפילה של אישה מבוגרת, ובהערכת שירות המבחן בדבר סיכון גבוה להישנות המחלה, לא ראה בית המשפט סיבה לסטות מהחלטת בית משפט קמא לעצור את המערער. בהכרעת הדין הודגש כי תפקידו של בית המשפט בשלב זה אינו להעריך את מהימנותן ומשקלן של הראיות, אלא להעריך את הפוטנציאל לסיכוי סביר להרשעה. משמעות דחיית הערעור הייתה שהמערער יישאר במעצר עד תום ההליכים המשפטיים.