בג"צ 179/82

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד פטור תלמידי ישיבות משירות צבאי. בעתירה נטען כי גיוס סטודנטים אלה יגדיל את מספרם הכולל של החיילים ויפחית את נטל שירות המילואים על העותרים עצמם. עם זאת, בית המשפט פסק נגד העותרים בקובעו כי סוגיית פטור תלמידי ישיבות משירות צבאי היא עניין ציבורי-פוליטי ואינה ראויה לביקורת שיפוטית. בית המשפט הדגיש כי העותרים לא הוכיחו עניין אישי בעניין, המהווה תנאי מוקדם להתייצבות בפני בית המשפט. פסק הדין חיזק את העיקרון לפיו ככל שזכות העמידה של העותר חזקה יותר, כך גוברת נכונותו של בית המשפט להתערב בעניינים פוליטיים. לעומת זאת, זכות עמידה קלושה מחזקת את רתיעתו של בית המשפט מלהתערב בהכרעות פוליטיות. זאת ועוד, הרחבת סמכויותיו של שר הביטחון מכוח חוק שירות ביטחון חיזקה את עמדת בית המשפט כי אין להתערב במקרה זה. השופטים דחו פה אחד את העתירה, והדגישו כי יחידים אינם יכולים להגיש תביעות ציבוריות בענייני עלבון או מריבה כללית. החלטה זו התקבלה על סמך הנסיבות הספציפיות ואינה מהווה תקדים למקרים דומים.