ע"פ 2127/17

תקציר

הכרעת הדין מסתיימת באישור הרשעתו של המערער וגזר דינו כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא. הערעור הן על ההרשעה והן על גזר הדין נדחה. ההחלטה מתבססת על מהימנות עדויות המתלוננים, אשר הועדפו על פני גרסת המערער לאירועים, הנתמכות בראיות נוספות, חרף סתירות מינוריות שאינן משפיעות על עובדות הליבה. ממצאיו של בית משפט קמא בדבר מהימנות עדויות המתלוננים ודחיית טענות ההגנה של המערער, לרבות סתירות לכאורה וכשלי חקירה, אושרו. פסק הדין מתייחס גם להסכם ה"סולחה", ומזהיר מפני הנחה שהוא מצביע על הודאה באשמה, אך בסופו של דבר מוצא ראיות אחרות מספיקות התומכות בהרשעה. באשר לגזר הדין, ערכאת הערעור אינה מוצאת טעות מהותית או חריגה מנורמות הענישה, בהתחשב במעשיו האלימים של המערער ובהקשר של הרשעתו הראשונה, אך לא הוכיחה חרטה. על המערער נגזרו, בין היתר, 10 חודשי מאסר. הכרעת הדין מדגישה כי העונש נופל בגדר המקובל מבלי לחרוג מהנורמות, ומציינת כי המערער לא הוכיח כל טעות ממשית הטעונה תיקון. המערער נדרש להתחיל לרצות את עונשו ביום 14.3.2018 ונמסרו פרטים לוגיסטיים למאסרו. ההחלטה מוסכמת על כל השופטים הנוגעים בדבר.