תפ"ח 5007/08

תקציר

הנאשם הורשע ברצח בכוונה תחילה ועתר להקלה בעונשו, שנדחתה בשל היעדר הפרעה נפשית קשה. גזר הדין פירט את האופי האכזרי של העבירה, כאשר הנאשם שרף את בת זוגו בחיים לאחר שנעל אותה בדירתם. השופט הסתמך על הערכות פסיכיאטריות שקבעו כי הנאשם שפוי ומסוגל להבין את מעשיו ואת השלכותיהם. יתר על כן, התנהגותו של הנאשם בעבר, חיי העבודה ומערכות היחסים שלו לא הצביעו על היסטוריה של מחלת נפש. למרות שהנאשם סבל לכאורה מהזיות של בגידת בת זוגו, השופט ציין כי הדבר לא פגע בתפקודיו הנפשיים במידה הנדרשת להקלה בעונש. בנוסף, הראיות הראו את יכולתו של הנאשם לשלוט במעשיו ולתמרן את הקורבן, דבר המצביע על הבנה מלאה של הפסול שבמעשיו. השופט הדגיש את האכזריות הרבה של הפשע ואת חוסר החרטה של הנאשם, ולכן מקרה זה אינו מתאים לעונש מופחת. בסופו של דבר החליט בית המשפט להטיל מאסר עולם על הרצח בכוונה תחילה, עם זכות ערעור לבית המשפט העליון.