רע"פ 10383/06

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת רשות הערעור. המבקש, שהיה קצין משטרה, טען כי נפלו טעויות בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בנוגע להרשעתו בתקיפת קטין בנסיבות מחמירות. עם זאת, בית המשפט מצא כי הבקשה לא העלתה שאלות משפטיות בעלות חשיבות ציבורית מעבר למקרה הפרטני וכי למבקש לא נגרם עיוות דין. בית המשפט הדגיש כי רשות ערעור לערכאה שנייה היא נדירה וניתנת רק במקרים בעלי חשיבות חריגה. זאת ועוד, בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מדובר במקרה חריג בו מתבקשת התערבות בממצאים העובדתיים של בית המשפט הפרוצדורלי. המבקש הסכים להודאת עדי התביעה, והיעדרם במהלך החקירה הנגדית גרם לכך שהמבקש ויתר על זכות זו. עוד הסכים בית המשפט כי הרשעתו של המבקש מוצדקת על סמך הראיות המשמעותיות שהוצגו, לרבות דברי עדים שתיארו את מצוקתו ופציעתו של הקורבן מיד לאחר התקיפה. בית המשפט ציין כי גם טענותיו של המבקש בדבר ההחלטה שלא לבטל את ההרשעה וחומרת עונשו לא היו משכנעות, שכן הן לא הציגו עילות ערעור בפני ערכאה שלישית. לבסוף, בית המשפט לא מצא עילה להתערב בעונש שהוטל, שכלל מאסר על תנאי וקנס, בהתחשב בנסיבות המקרה. פסק דינו של השופט ש' ג'ובראן התקבל פה אחד בין השופטים, בהם סגני הנשיא א' ריבלין וא' ארבל.