ת"א 65107-06-23

תקציר

בית המשפט החליט לדחות על הסף את תביעת הנזיקין של התובע נגד הנתבעת, שהוגשה כ-15 שנה לאחר האירועים הנטענים. התובע טען כי הנתבע, שייצג אותו בתיק קודם, ביצע מעשים פוגעניים שונים, לרבות הטעיית בית המשפט ואי הודעה על ההליך. עם זאת, בית המשפט מצא כי טענות התובע אינן מצדיקות את השעיית תקופת ההתיישנות. התובע היה מודע לפסק הדין נגדו ולהליכי ההוצאה לפועל שבאו בעקבותיו כבר בשנת 2009, אך לא נקט כל פעולה עד כה. יתר על כן, סיכויי תביעת התובע כנגד הנתבע להתקבל היו מזעריים, שכן התובע בחר בעבר את הכתובת המדוברת למסירת מסמכי בית המשפט ואף הגיש בקשה לביטול פסק הדין באמצעות כתובת זו. עוד מצא בית המשפט כי התנהלות הנתבע בייחוס חוב לתובע בתיק הראשון אינה מצדיקה את השעיית תקופת ההתיישנות. כתב התביעה באותו מקרה נוסח לפני למעלה מ-15 שנה, וכל נזק שייגרם כתוצאה ממנו יהיה כפוף בדרך כלל לתקופת התיישנות. התובע טען כי הנתבע הסתיר ממנו את כתב התביעה, אך בית המשפט לא מצא טעם בטענה זו. התובע לא הוכיח כי עשה ניסיונות כלשהם לגשת לכתב התביעה בפרק הזמן המתאים, ובקשתו האחרונה לעשות כן לא הוגשה במועד. יתר על כן, פסק הדין בתיק הראשוני כבר הבהיר את קיומה של עילת תביעה כנגד התובע. ככלל, קבע בית המשפט כי תביעת התובע כנגד הנתבע התיישנה, והנסיבות אינן מצדיקות התליית תקופת ההתיישנות. משכך, נדחתה התביעה על הסף, והתובע חויב בהוצאות המשפט של הנתבע, שהופחתו לסך של 3,500 ₪, בשל אופן הדיון בעניינו של הנתבע. לצדדים זכות ערעור תוך 60 יום מיום קבלת פסק הדין.