בש"פ 6480/96

תקציר

גזר הדין המדובר מתייחס לתושב רצועת עזה שהוגש נגדו כתב אישום בחמישה אישומים של פעילות פלילית בשיתוף עם תושבי ישראל. האישומים נובעים ממעורבותו של המערער במזימה להעברת מכוניות לרצועת עזה, שחלקן נגנבו וחלקן הושגו בהסכמת הבעלים, במטרה לגבות במרמה את כספי ביטוח הרכב. הן המערער והן המדינה ערערו על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע להטיל על המערער מעצר בית. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער, קיבל את ערעור המדינה ופסק לטובת מעצרו של המערער בשל הסיכון שיימלט מן הדין כתושב עזה ועברו הפלילי הקודם. בא כוחו של המערער טען לשחרורו של מרשו בטענה לאפליה לעומת שותפיו הישראלים ששוחררו בערבות, אך השופט דחה ערעור זה והסכים עם הערכת בית המשפט המחוזי כי אין דרך מעשית להבטיח את הופעתו של המערער במשפט אם ישוחרר. יתר על כן, בהתחשב במצב הנוכחי ובעברו הפלילי של המערער, סבר השופט כי מעצר בית אינו חלופה ראויה. השופט הדגיש כי יש לעשות כל מאמץ להבטיח משפט במועד, ואם ההליך יימשך, יוכל המערער להגיש בקשה מחודשת לדיון חוזר במעצרו. ככלל, פסק הדין מאשר את מעצרו של המערער עד תום ההליכים המשפטיים.