פש"ר 11646-11-12

תקציר

בית המשפט פסק לטובת בקשת הנאמן לבטל הענקת מקרקעין מחייב לאביו לפי סעיף 96 לפקודה. בית המשפט קבע כי הנאמן עמד בנטל ההוכחה הראשוני המוטל עליו להוכיח כי המענק נפל בתוך פרק הזמן הנקוב בפקודה, וכי לאחר מכן עבר הנטל אל האב להוכיח את כושר הפירעון של החייב בעת מתן המענק. בית המשפט מצא כי האב לא עמד בנטל זה, שכן עדותו שלו אישרה את קשייו הכלכליים של החייב. יתר על כן, בית המשפט מצא כי האב לא פעל בתום לב ולא סיפק תמורה בעלת ערך במקרקעין. ריבוי הגרסאות שהציג האב בנוגע לעסקה, לצד תצהירים כוזבים שהוגשו לרשויות המס, הביאו את בית המשפט לפקפק באמינותו. בית המשפט התייחס גם לסוגיית תשלומי המשכנתא ששילם האב וקבע כי ניתן לקזז אותם כנגד שווי הקרקע, בניכוי דמי השכירות שהתקבלו. משכך, קיבל בית המשפט את בקשת הנאמן, ביטל את ההענקה באופן מוחלט והורה לאב לכסות את הוצאות הנאמן.