בר"מ 6930/22

תקציר

עולה מבורקינה פאסו נכנס לישראל באשרת תייר בשנת 2008 והגיש בקשת מקלט. בשנת 2009 המליצה נציבות האו"ם לפליטים להכיר בו כפליט, אך היחידה לטיפול במבקשי מקלט מצאה פערים בסיפוריו והמליצה לדחות את בקשתו. בשנת 2011 דחו הרשויות הישראליות את בקשת המקלט שלו, מה שהוביל אותו להגיש ערעור לבית הדין לעררים מכוח חוק הכניסה לישראל, שגם הוא נדחה. לאחר מכן ערער העולה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, שאישר גם הוא את ההחלטות הקודמות בשנת 2022. המבקש חזר לבית המשפט העליון, אך בקשתו למתן רשות ערעור נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא נסיבות מיוחדות או שאלות משפטיות מעבר לאינטרסים האישיים של הצדדים המצדיקות זאת. המקרה נבחן בהרחבה בכל שלב, ובתי המשפט לא מצאו כל פגם בתהליכים או בראיונות שערכו הרשויות הישראליות. טענות המבקש, לרבות המלצת נציבות האו"ם לפליטים ופגמים פרוצדורליים לכאורה, נדונו ונדחו על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים. פסק הדין הדגיש את הפערים בסיפורי המבקש ואת היעדר הראיות התומכות בטענותיו. למרות עיכובים מסוימים בטיפול בבקשות, בית המשפט לא מצא עילה לפעולה נוספת, מה גם שהמבקש עבר ראיון נוסף בשנת 2019 כדי להציג את טענותיו. בקשת רשות הערעור נדחתה, וגם צו הביניים נדחה, תוך שהוא מותיר את פסקי הדין הקודמים על כנם ומחייב את המבקש לעזוב את הארץ.