בע"מ 93/12

תקציר

פסק הדין המדובר עוסק בסכסוך משפחתי ארוך שנים על ירושת עיזבון משפחתי, אשר ידע דיונים ופסקי דין רבים במשך מספר שנים. הסוגיה המרכזית היא תוקפם של כתבי הסתלקות חתומים על ידי מספר אחים, המוותרים על חלקם בעיזבון לטובת אחותם, המשיב. המבקשים, המייצגים את עזבונותיהם של האחים שנפטרו, טוענים כי כתבי ההסתלקות אינם תקפים על פי חוק הירושה המחייב, בעוד המשיב טוען כי הם מחייבים. פסק הדין דוחה את ערעור המבקשים על שני פסקי דין של בית המשפט המחוזי בחיפה. בפסק הדין הראשון, משנת 2008, נקבע כי המשיב אינו מנוע מלטעון לתוקפם של מכתבי ההסתלקות והורה על החזרה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך דיון לגופם. פסק הדין השני, משנת 2011, קיבל חלקית את ערעור המשיב, והכיר בתוקפם של כתבי ההסתלקות – למעט אחד – אך הגביל את תחולתם על נכס המגורים. בית המשפט פסק גם בעניין החזר משכנתא ותחולת חוק הגנת הדייר. טענות המבקשים לפסקי דין אלה, שהתמקדו בקיומו של מעשה בית משפט ובפרשנות הדין החל, לא התקבלו. פסק הדין מדגיש את היקפה המצומצם של המחלוקת ואת נסיבותיו הספציפיות של המקרה, ומציין כי השאלות הפרשניות סביב חוק הירושה הישן אינן בעלות השלכות רחבות דיין כדי להצדיק ערעור נוסף. בית המשפט מסיים בכך שהוא דוחה את בקשות רשות הערעור ב"גלגול שלישי" זה של התיק, מסרב לעיין בפסקי הדין הקודמים ומאפשר למשיב לשמור על חלקו בעיזבון כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי.