רע"א 6730/22

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת רשות הערעור, שהגיש נתניהו, לבטל פסק דין קודם שניתן בהעדרו. לאחר בחינת החלטות בית המשפט הקודמות והבקשה הנוכחית, הגיע בית המשפט למסקנה כי הבקשה לא הציגה שאלה משפטית משמעותית או ראיה לעיוות דין. התקנה שציטט נתניהו, המאפשרת לבטל פסק דין אם לא הוצגה הגנה, מותירה את ההחלטה לשיקול דעתו של בית המשפט, ולא קיימת חובה לבטל פסקי דין כאלה באופן גורף. בית המשפט שקל תקדימים והדגיש כי עצם העובדה שבקשת ביטול נוטה להיעתר אינה אומרת שהיא מובנת מאליה בכל המקרים. טענתו של נתניהו כי הצדק מחייב את ביטול פסק הדין, בשל מסירה לא תקינה לכאורה של כתב התביעה, נדחתה, שכן בתי המשפט אימתו בעבר את מסירת כתב התביעה כדין. נתניהו הוסיף וטען לביטול בשל תביעות משולבות שבהן היה מעורב צד אחר, זלינגר, אך מדובר בטיעון חדש שלא נדון בעבר בערכאות נמוכות יותר ונקבע כי אינו קביל בערעור זה. בית המשפט מצא כי טענותיו של נתניהו בהיבטים פרוצדורליים אינן עומדות באמות המידה הנדרשות לדיון בערעור מסוג זה. בהדגישו ממצאים של קביעות עובדתיות קודמות וסקירות פסקי דין של הערכאות הנמוכות יותר, ציין בית המשפט את יכולתו המוגבלת להתערב בממצאים אלה, במיוחד ב"גלגול שלישי" של ערעור. לפיכך, הבקשה נדחתה ולא נפסקו הוצאות, וההחלטה התקבלה סופית ביום 16.11.2022.