ת"פ 26720-07-11

תקציר

לאחר בחינת חומר הראיות, השופט מצא את הנאשם אשם בעבירה המחמירה של קבלת טובין במרמה. כתב האישום מייחס לנאשם כי רכש סחורה במחצית הראשונה של שנת 2009 בשווי 51,655.53 שקל ושילם באמצעות ארבעה שיקים דחויים שידע שלא יכובדו. לאחר מכן הוא מכר מחדש את הסחורה במחירי הפסד והשתמש בהכנסות כדי לקנות דלק. בחודש דצמבר 2010 השיג הנאשם כרטיס דלק מתחנת דלק בתואנות שווא, בטענה כי מדובר בכרטיס אשראי, והמשיך למשוך דלק בשווי 62,490.59 ₪, אותו מכר גם במחירי הפסד מבלי לשלם לתחנת הדלק. לנאשם הרשעה קודמת בעבירות דומות בשנת 2010, בגינן נגזרו עליו שלוש שנות מאסר על תנאי. השופט שקל את נסיבות העבירה, לרבות חלקו של הנאשם בתכנונה ובביצועה, הנזק הכלכלי שנגרם לנפגעים והסכנה לאמון הציבור בעסקאות מסחריות. השופטת לקחה בחשבון גם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לרבות מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי וקשייו הכלכליים, אך ציינה כי אלה הומלו חלקית בשל היעדר ראיות התומכות בטענותיו. השופט קבע כי עונש של 6 חודשים עד שנת מאסר על תנאי, 18 חודשי מאסר בפועל וקנס יהיה הולם. עם זאת, לאור עברו הפלילי העשיר של הנאשם והסיכון הגבוה לעבירה חוזרת, השופט הטיל עונש חמור יותר. על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר בפועל, ולאחר מכן 3 שנות מאסר על תנאי במצטבר מעבירה קודמת, שתוצאתן 4 שנות מאסר בפועל. בנוסף, השופט הורה על 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 10,000 שקל, עם אפשרות לחודשיים מאסר במקום הקנס. השופט גם אישר עיכוב ביצוע גזר הדין בשל מצבו הבריאותי של הנאשם וקבע מועד להסגרתו לבית מעצר קישון. ההחלטה כללה מספר ערבויות כספיות להבטחת הופעתו של הנאשם.