ת"צ 70716-12-20

תקציר

המבקש הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המרכז הרפואי לגליל בגין הפרת החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים וחשיפה לעישון, אשר אישר את הבקשה. לאחר משא ומתן ממושך ומספר עיכובים, הגישו הצדדים בסופו של דבר הסכם פשרה לאישור. על פי הסדר הפשרה, המרכז הרפואי המשיב יישם נהלים חדשים למניעת עישון, יאסור עישון בכל שטחי המרכז (למעט אזורי עישון ייעודיים), יאכוף את איסור העישון וימנה פקח. עם זאת, הסדר הפשרה אינו מעניק כל פיצוי כספי לחברי הקבוצה שנחשפו לעישון. במקום זאת, היא מתמקדת ברגולציה עתידית. בית המשפט מינה בודק להערכת היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה, שהמליץ לצדדים לשלם לחברי הקבוצה פיצוי בסך 5,918,000 ₪. המבקש והמשיב הציגו את תשובותיהם לחוות דעתו של הבודק, כאשר המבקש טען כי הבודק לא שקל את הסיכונים והסיכויים בהמשך ההליך והעריך יתר על המידה את השווי הפוטנציאלי של התביעה. המשיב, לעומת זאת, טען כי חוות דעתו של הבודק חרגה מהשאלות שהוצגו וכללה פרטים מיותרים. בהחלטתו התייחס בית המשפט לדו"ח הבודק, להיעדר התנגדויות ולשלב ההליכים. היא קיבלה את קביעת הנזק של הבודק, אך הדגישה כי הסעד המוצע בהסדר הפשרה לא פיצה את חברי הקבוצה כראוי. בית המשפט ציין כי אין באפשרותו לכפות הסדר פשרה על הצדדים, אך בסמכותו לאשר או לדחותו. היא מצאה כי ההסדר, כפי שהוצג, נעדר פיצוי פרטני לקבוצה ואינו הוגן כלפיהם. לפיכך החליט בית המשפט כי הסדר הפשרה אינו יכול להוות פעולה משפטית נגד זכויות חברי הקבוצה. למרות חסרונותיו של הסדר הפשרה, בית המשפט אישר אותו, בהתחשב באכיפה העתידית של החוק ובחשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. עם זאת, נקבע כי כל חבר קבוצה יוכל לפתוח בהליכים לתביעת פיצויים. בית המשפט קבע גם את שכר טרחת המבקש ועורך הדין ופסק להם 25,000 ₪ ו-100,000 ₪ (בתוספת מע"מ), בהתאמה. בנוסף, הורה בית המשפט על פרסום אישור הסדר הפשרה במספר עיתונים ובאתר האינטרנט של המשיב.