עת"מ 22075-12-16

תקציר

העותרת לא חלקה על כך שלא עמדה בחובת מילוי רשימת המתכננים והיועצים כמתחייב מתנאי המכרז. בית המשפט מצא כי מאחר שבמסמכי המכרז הוגדרה דרישה זו כתנאי סף, הרי שאי עמידתה של העותרת היוותה פגם יסודי שירד לשורשו של עניין. זאת, משום שתכלית הדרישה הייתה להבטיח כי המציעים יוכלו לבצע את העבודה כפי שהוצעה, וקיום תנאי זה נתן ללקוח ביטחון סביר לכך. בעוד שהעותרת טענה כי מדובר בפגם טכני בלבד שניתן לתקן, בית המשפט קבע כי הדבר יעניק לעותרת יתרון בלתי הוגן על פני מציעים אחרים וכי בכל מקרה ההצעה פסולה משום שלא הוגשה בתום לב, כמתחייב מתנאי המכרז. עוד קבע בית המשפט כי המשיב לא היה חייב לשמוע את טענות העותר, שכן ההחלטה לדחות את ההצעה התבססה על עובדה אובייקטיבית של אי עמידה בתנאי סף, ולא על הערכה סובייקטיבית של ההצעה, ועל כן החלטת המשיב לפסול את ההצעה ללא שימוע אינה בלתי חוקית. לבסוף, ציין בית המשפט כי מסמכי המכרז, ולא הפרסומת, קבעו את כללי המכרז וכי החלטת המשיב הייתה מנומקת כראוי. מטעמים אלה דחה בית המשפט את העתירה והורה לעותר לשלם את הוצאות המשיב, שעמדו על סך של 30,000 ₪.