עב"ל 43728-11-12

תקציר

הערעור נדחה, ואישר את החלטת בית המשפט קמא. התיעוד והטיעונים שהוצגו לא היו משכנעים דיים כדי לייחס את מצבו הנפשי של המערער לאירועים ספציפיים בעבודה. לא הובאו ראיות ברורות להתרחשות אירועים כפי שתוארו על ידי המערערת, במיוחד ביחס לאירוע משנת 2004. הרשומות הרפואיות וחוות הדעת שהוצגו לא תמכו ברעיון של פגיעה בעבודה, וחוות הדעת של המומחה חיזקה דעה זו. הבהרת המומחה, כי השפעתו של האירוע השני על מצבו הנפשי של המערער הייתה מזערית, והמשך עבודתו ותפקודו התקין לאחר מכן, שקלו כנגד הכרתו כפגיעה בעבודה. הפאנל הסכים עם הערכת המומחה ולא ראה סיבה לסטות ממנה. מאחר שהשפעתו של האירוע השני הייתה מוטלת בספק ולא הוכחה פגיעה תפקודית, קיבל בית המשפט את פסק דינו של בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור. החלטה זו התקבלה בהעדר הצדדים ולא הצדיקה הוצאות.