עת"מ 35738-11-20

תקציר

בית המשפט קבע כי אין לו סמכות לדון בתיק, שכן העתירה שהגיש התובע אינה בתחום סמכותו של בית המשפט לעניינים מנהליים. על פי החוק, לבית המשפט לעניינים מנהליים נתונה הסמכות לדון בעתירות נגד החלטות של רשויות או גופים המנויים בתוספת הראשונה, בעניינים המנויים בתוספת הראשונה. הלוח כולל רשימה סגורה של סמכויות ועניינים, ומאחר שהמקרה שלפנינו אינו נוגע לרשות או לעניין המנויים בו, אין בית המשפט יכול לדון בעתירה לגופה. התובע טען כי לבית המשפט צריכה להיות סמכות משום שמדובר בעניין מינהלי, אך השופט קבע כי אין די בזיקה לרשויות מנהליות כדי להקנות לבית המשפט סמכות. השופטת בחנה כל אחת מטענות התובע בנוגע לסעיפים החלים בלוח הזמנים ומצאה אותן לא משכנעות. ראשית, המשיבים אינם כבולים לחוק חובת המכרזים, ומעורבותה של הסוכנות היהודית במקרה אינה מקנה סמכות, שכן הסוכנות עצמה אינה כפופה לדין. שנית, חוק הדיור המוגן אינו חל במקרה הנוכחי, שכן הוא מתייחס להסדרת עסקים, שאינה במוקד מקרה זה. לבסוף, גם חוק הדיור הציבורי אינו ישים שכן המקרה הנוכחי עוסק במכרז לבניית בית אבות, החורג מתחומו של החוק. השופט הגיע למסקנה כי לבית המשפט לעניינים מנהליים אין סמכות לדון בעתירה והורה לצדדים להודיע אם ברצונם להמשיך את הדיון בפני אותו שופט או להעבירו למקום אחר.