עת"מ 21399-04-18

תקציר

העתירה, המבקשת לאפשר לעותר, תושב עזה, להיכנס לישראל למספר ימים, נדחית. למדינת ישראל הזכות להחליט מי רשאי להיכנס לגבולותיה, ותושבי רצועת עזה, שטח אויב לישראל, אינם רשאים על פי חוק להיכנס. ישראל אינה כובשת עוד את רצועת עזה ולכן אינה חבה לתושביה כל חובה, למעט צרכים הומניטאריים בסיסיים. מדיניותה של ישראל בנוגע לכניסת תושבי הרצועה נועדה למנוע כניסה כזו, למעט במקרים הומניטאריים וחריגים. העותר טוען כי בקשתם עומדת בקריטריונים לכניסה, אולם הדבר נמצא לא נכון. הטענות כי העותר הותר בעבר להיכנס לישראל מספר פעמים, וכי לא חלו שינויים בנתוני העותר, אינן מחייבות את המדינה לאפשר את כניסתו של העותר, מה גם שהאישורים הקודמים היו חריגים למדיניות. המדינה אינה נדרשת להצדיק את סירובה בהתחשב בכך שהעותר הוא אזרח שטח אויב והסיכונים הביטחוניים הכרוכים בהתרת הכניסה. התרת העתירה תעניק לעותר מעמד מיוחד, שאינו מוצדק. מטעמים אלה נדחית העתירה, והעותרים נדרשים לשלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.