עמ"נ 20204-10-12

תקציר

הוועדה המקומית הרצליה לתכנון ובניה מערערת על החלטת ועדת הערר להיטלי השבחה, אשר ביטלה את הדרישה להיטל השבחה שהוטל על חברת אקרו בע"מ בעקבות אישור תכנית איחוד המאפשרת ניצול זכויות בנייה נוספות. ברקע הערעור עומדת תוכנית שהגדילה את זכויות הבנייה באזור התעשייה הרצליה, ומכירת שתי חלקות קרקע מחברת סוכנות הרכב לאקרו. לאחר המכירה יזמה אקרו נדל"ן תוכנית איחוד לשני המגרשים, שאושרה בוועדה המקומית. הוועדה המקומית דרשה היטל השבחה מאקרו, אך נדחתה על ידי ועדת הערר בנימוק שהחוק הקיים אינו מאפשר הטלת היטל השבחה לאחר אישור תכנית איחוד. עד להגשת הערעור נתן בית המשפט העליון פסק דין רלוונטי בעניין אליק רון, אשר קבע כי אישורן הסופי של זכויות מותנות על ידי ועדת התכנון המקומית מהווה את אירוע המס הרלוונטי להטלת היטל השבחה. בית המשפט במקרה הנוכחי קובע כי הבסיס הרעיוני של היטל ההשבחה מחייב לייחס את ההשבחה לתכנית עצמה, ועל כן מועד אישורה של התכנית משמש כמועד הקובע להטלת ההיטל. עם זאת, ניתן לגבות את ההיטל בשני שלבים: הראשון עם מכירת הנכס על ידי הבעלים הקודמים, והשני עם אישור תכנית האיחוד. העניין מופנה לשמאי מכריע שיקבע האם חלה עליית ערך בנכס בעת אישור התכנית, ויחשב את ההיטל המתאים. המשיב, אקרו, חויב לשלם למערערת הוצאות בסך 20,000 ₪.