ע"א 649/70

תקציר

פסק הדין במקרה דנן עוסק בסכסוך בין מערער למשיב, שניהם נשואים לבני זוג אחרים אך נמצאים במערכת יחסים זה עם זה. הם הסכימו להתגרש מבני זוגם ולהתחתן זה עם זו, ובינתיים עברו לגור יחד וקנו דירה. הדירה מומנה בעיקר על ידי המערערת ונרשמה על שם שניהם. המשיב רשם לטובת המערערת שטר משכנתא במחצית מחיר הדירה. אלא שבהמשך הסתכסכו השניים, והמערערת ביקשה לממש את המשכנתא, בעוד המשיב ביקש שהמשכנתא תוכרז כבטלה. בית המשפט המחוזי פסק לטובת המשיב, והמערער ערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והסכים כי המשכנתא נועדה להבטיח התחייבות בלתי חוקית ולכן לא ניתן לבצעה. עוד קבע בית המשפט כי גם אם ההתחייבות הייתה חוקית, המערער אינו יכול לתבוע את ביצוע המשכנתא שכן הפר את ההסכם. כמו כן, נקבע כי גם אם הצדדים מסכימים כי הסכם אינו חוקי, עדיין רשאי בית המשפט להעלות את סוגיית אי החוקיות מיוזמתו כדי למנוע עקיפה של החוק. השופט י' כהן, בדעת מיעוט, סבר כי על בית המשפט להיזקק תמיד לטענת אי חוקיות, גם אם הצדדים הודו באי חוקיות ההסכם. מאחר שהמערערת לא נתנה למשיבה כספים כלשהם בנוגע למשכנתא, והמשיבה תרמה חלק מכספה לרכישת הדירה, נתפסה המשכנתא כהבטחת הסכם בלתי חוקי ליחסי אישות ונישואין. השופטים הסכימו גם עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי המערערת גרמה לקריסת הקשר ולכן לא יכלה ליהנות מהמשכנתא. הערעור נדחה, והמערערת חויבה לשלם הוצאות למשיב.