ת"א 41347-01-24

תקציר

בית המשפט לא שוכנע לדחות את התביעה על הסף, שכן קיימת אפשרות קלושה שהתובע יהיה זכאי לסעדים המבוקשים. בית הדין גם מסתייג מלהכריע בבקשה לדחייה על הסף, שכן הדבר דורש בירור עובדתי. עם זאת, בית המשפט מוכן לשקול טענות מקדמיות בנוגע לתקופת ההתיישנות. בקשת התובעת לסילוק על הסף בנימוק של הודאת הנתבע נדחית משום שאין כל ראיה להודאה ברורה וחד משמעית שתעצור את תקופת ההתיישנות. זאת ועוד, הנתבעת, שהיא רשות שלטונית, אינה מנועה מלטעון להתיישנות במקרה זה. הסמכויות עליהן הצביע התובע בדבר הגינות פרוצדורלית ותום לב אינן חלות על המקרה הנוכחי משום שמדובר בנסיבות שונות. לדוגמה, חלקם היו מעורבים במצבים שבהם למדינה היה ידע מוקדם על פעולותיה הבלתי חוקיות או אפליה נגד אנשים ספציפיים. משכך, תביעת התובע להשבת הסכום הראשון נדחית על הסף מחמת התיישנות. התובע יישא גם בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בגין פסק דין חלקי זה, בסך 15,000 ₪. הנתבע נדרש להודיע האם משרד הבינוי והשיכון מסכים להיות צד להליך והאם הוא מוותר על טענת ההתיישנות לגבי הסכום השני. לתובע זכות לערער על החלטת בית המשפט העליון בתוך 60 יום.