רע"א 107/14

תקציר

קביעתו של בית המשפט המחוזי היא כי הבקשה לסילוק התביעה מחמת התיישנות נדחית. בית המשפט קבע, כי לא ניתן לקבוע את תקופת ההתיישנות ללא בירור עובדתי של המועד שבו נודע למשיב על העובדות המהוות את עילת התביעה או שהיה עליו לדעת אותן. לדברי בית המשפט, אם העובדות שהוצגו בכתב התביעה מדויקות, אזי טענת ההתיישנות לא תעמוד. לפיכך, בקשת הדחייה נדחית והעניין יטופל במסגרת הבירור העובדתי בהליך העיקרי. עוד קבעה השופטת כי אין צורך להמתין לתגובת המבקש לתשובת המשיב לבקשת הדחייה, שכן החומרים הנוספים שהוגשו לא השפיעו על ההחלטה. בית המשפט הסביר כי דחייה על הסף של תביעה מחמת התיישנות ראויה רק אם המסקנה עולה מכתב התביעה עצמו, והעובדות המוצגות הן פשוטות וחד משמעיות. מאחר שלא כך היה המקרה כאן, הפנה בית המשפט לסעיפים הרלוונטיים בחוק ההתיישנות, הכוללים סעיפים ושיקולים מורכבים מעבר לחישוב מועד פשוט. קביעת עילת התביעה המדויקת מחייבת תשתית עובדתית קונקרטית, שטרם נקבעה. לפיכך, החליט בית המשפט לדחות את פסק הדין בטענת ההתיישנות לשלב מאוחר יותר של המשפט, בו ניתן יהיה להעריך כראוי את המסגרת העובדתית. בקשת הדחייה נדחתה, והתיק ימשיך במסלולו כדי לאפשר בחינה מקיפה יותר של העובדות.