ע"פ 3012/08

תקציר

המשיב טוען כי יש לדחות את הערעור משום שבית משפט קמא האמין למשיב וזיכה אותו, למרות שקיבל את העונש. ההגנה מפנה לפסקי דין קודמים התומכים בטענתם, ומדגישה כי יש להשוות את העניין למשפט הפלילי, וכי יש להוכיח אי ידיעת החוק. עם זאת, השופט קבע כי שגה בית משפט קמא בכך שנתן אמינות לגרסתו של המשיב לאירועים, וציין כי אין זה הגיוני ובלתי סביר לטעון לאי ידיעת תוכן גזר הדין, מה גם שלמשיב ניתנה הזדמנות לברר את מהות המסמך עם הרשויות הרלוונטיות. השופטת הדגישה כי טענת המשיב נעדרת שחר משום שהיא מבוססת על עדות סובייקטיבית שלא ניתן לבחון אותה באופן אובייקטיבי. יתר על כן, המשיב לא העלה כל טענות הגנה משפטיות ורק הסתמך על כך שהאמינו לו, דבר שאינו מספיק. לפיכך, הערעור מתקבל, פסק דינו של בית משפט קמא מתבטל והמשיב מורשע. התיק מוחזר לבית המשפט קמא לצורך מתן גזר הדין.