רע"ב 6035/10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשה של אסיר המבקש היתר לצאת לחופשה. למבקש עבר של ביצוע עבירות רכוש והוא מרצה כעת את עונשו החמישי. שירות בתי הסוהר סירב לבקשה בשל חזרתו של האסיר לפשע והסכנה הנשקפת ממנו לשלום הציבור, במיוחד לאור העובדה שהעבירות ב"תיק הפתוח" דומות לעבירות בגינן הוא כלוא כעת. בית המשפט קבע כי החלטת שירות בתי הסוהר הייתה סבירה ומידתית לנסיבות, והדגיש כי הזכות לחופשה היא זכות פריבילגית ולא זכות אינהרנטית. ההחלטה נמצאה גם עולה בקנה אחד עם פסיקה קודמת, בה קבע בית המשפט באופן עקבי כי חופשה היא הטבה שבשיקול דעת. יתר על כן, בפסק הדין מודגש כי תהליך קבלת ההחלטות של שירות בתי הסוהר התבסס על פרמטרים ברורים ונסיבות פרטניות, ובהם ההבחנה בין "התיק הפתוח" של המבקש לבין אלה של אסירים אחרים. הפרמטרים בהם נעשה שימוש נמצאו כאבני בוחן סבירות להבחנה בין מקרים שונים. בית המשפט הגיע למסקנה כי הבקשה לא סיפקה כל עילה להתערבות ולכן נדחתה. סגני הנשיא א' ריבלין וח' מלצר הסכימו עם פסק הדין שניתן על ידי השופט י' עמית.