פ"א 39024-03-19

תקציר

הערעור מתייחס לעונשים שהוטלו על המשיב בגין עבירות בנייה. המשיב הורשע על סמך הודאה באשמה בהקמת בניין בן 3 קומות ללא היתר על קרקע המיועדת לחקלאות. המערערת (ככל הנראה רשות תכנון עירונית או מקומית) ביקשה להטיל על המשיב קנס גבוה יותר וקנסות כספיים נוספים. בית המשפט קבע כי מדובר בעבירות חמורות הפוגעות במערכת התכנון ובשלטון החוק. נמצא כי למשיב יכולת כלכלית לשלם קנס גבוה מזה שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר, וכי קנס נמוך לא יהווה הרתעה אפקטיבית. השופט התייחס למספר פסקי דין קודמים במקרים דומים, שהטילו קנסות גבוהים יותר. בית המשפט שקל גם את החלטת המשיב להפסיק את הבנייה ולא לאכלס את הבניין. בסופו של דבר, הערעור התקבל באופן חלקי. הקנס הוגדל ל-85 אלף שקל, שישולמו בתשלומים, וסכום ההתחייבות נקבע על 85 אלף שקל. המשיב חויב לחתום על ההתחייבות עד למועד שנקבע, או לעמוד בפני מאסר. הצו בדבר היטל השבחה (סוג של תשלום חובה) לא שונה, שכן בית המשפט לא מצא עילה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הנמוכה יותר בעניין זה. שאר מרכיבי המשפט נותרו ללא שינוי. מכאן, שפסק דין זה מגדיל את הקנס ואת גובה ההתחייבות, אך אינו משנה את היטל ההשבחה או היבטים אחרים של העונש המקורי.