רע"פ 1978/09

תקציר

בגזר הדין בעניינו של המבקש, שנשפט על ידי בית המשפט לתעבורה בחדרה בשורה של עבירות תעבורה, הרשיע אותו בית המשפט בנהיגה רשלנית, אי ציות לתמרור וגרימת נזק לגוף ולרכוש. האירוע, מיום 11.1.05, כלל התעלמות של המבקש מתמרור עצור, שהוביל להתנגשות בצומת וכתוצאה מכך נגרם נזק לרכב. בית המשפט הטיל קנס, פסילת נהיגה ל-45 יום ופסילת רישיון על תנאי למשך ארבעה חודשים, בהתחשב בניידותו המוגבלת, עברו הלא מכביד וגילו כגורמים מקלים. המבקש ערער על ההרשעה לבית המשפט המחוזי בחיפה, תוך ערעור על תוקפו של פסק הדין. עם זאת, הערעור נדחה; בית המשפט המחוזי אישר את ממצאי בית המשפט לתעבורה, תוך שהוא מצטט את הודאתו של המבקש עצמו במשטרה ועדויות תומכות. יתר על כן, ערכאת הערעור הדגישה כי קביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונית מתבטלות רק לעתים רחוקות, ומצאה כי למבקש ניתנה הזדמנות מלאה לחקור עדים. בהמשך לכך, ביקש המבקש רשות ערעור נוספת, בטענה לאי רלוונטיות תמרור עצור לתאונה והעברת האשמה לנהג השני. עם זאת, בקשה זו נדחתה מאחר שלא הוצגה בה שאלה משפטית מהותית בעלת חשיבות ציבורית המצדיקה דיון שלישי, בהתאם לתקדימים מבוססים. בית המשפט שב והדגיש כי ערעורים כאלה מתקבלים במשורה, ואין נסיבות חריגות או אי דיוקים עובדתיים המצדיקים עיון חוזר בהחלטות הערכאות הנמוכות יותר. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה רשמית ביום 23.3.2009.