סע"ש 22091-12-18

תקציר

החלטת בית הדין מתייחסת לתביעה שהגישה מטפלת סיעודית לשעבר, התובעת, נגד מעסיקיה, בדרישה להטבות תעסוקה שונות הנובעות מעבודתה ומפיטוריה לאחר מכן. התובעת, אזרחית נפאלית, עבדה אצל הנתבעים במשך שתים עשרה שנים כמטפלת בבנם. לטענתה, הנתבעים לא שילמו לה מספר זכאויות, לרבות פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי מחלה, תוספת שכר בגין עבודות שאינן סיעודיות, דמי הבראה ופדיון חופשה שנתית. הנתבעים, לעומת זאת, טענו כי התובעת קיבלה את כל חובותיה במזומן עד שנת 2015 ובאמצעות העברות בנקאיות לאחר מכן. עוד נטען מנגד כי התובעת התנהגה באופן בלתי הולם וביצעה עבודות אחרות בשעות הפנאי שלה. פסק הדין, לטובת התובעת, קבע כי היא זכאית לפיצויי פיטורים מלאים בסך 64,872 ₪, שכן התפטרה בשל מצבה הרפואי. עוד קבעה השופטת כי הנתבעים אינם זכאים לנכות שכר טרחה בגין הודעה מוקדמת משום שמחלתה של התובעת גרמה לכך שלא ניתן היה לצפות ממנה באופן סביר למסור הודעה כזו. כמו כן נפסקו לתובע 26,222 ש"ח הפרשות לפנסיה, 12,027 ש"ח דמי מחלה ו-3,682 ש"ח בגין חופשה שנתית שלא נוצלה ודמי הבראה – כולם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה. בנוסף, חויבו הנתבעים לשלם לתובעת סך של 6,000 ₪ בגין שכר טרחתה. הסכום הכולל היה אמור להיות משולם תוך 30 יום מפסק הדין, עם קנסות נוספים אם לא ישולמו מיד.