בג"צ 19460-02-25

תקציר

בג"ץ 19460-02-25 - ניתוח משפטי **רקע:** המבקש, יצחק טמאז אלישקוב, הגיש בקשה לעיון חוזר בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון (בשבתו כבית משפט גבוה לצדק) ביום 10.4.2025, אשר דחה את עתירתו. עתירתו המקורית נדחתה על ידי הרכב שכלל את השופטים יוסף אלרון, גילה כנפי שטייניץ, ויחיאל כשר. הבקשה לעיון חוזר מוגשת על בסיס הטענה כי נפגם הליך מתן פסק הדין. **טענות המבקש:** 1. **ניגוד עניינים ופגיעה בצדק הטבעי:** המבקש טוען כי השופט יחיאל כשר, אשר נחשב למשיב בעתירה, הוא זה שנתן את פסק הדין. לטענתו, הדבר מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים ולפגיעה בעקרונות הצדק הטבעי. 2. **האופן שבו ניתן פסק הדין:** המבקש טוען שלא היה זה נכון שהשופט כשר יכתוב את פסק הדין, בעוד ששני השופטים האחרים בהרכב (אלרון וכנפי שטייניץ) לא פרטו כי הם מסכימים לתוצאה. 3. **היעדר הכרח לדון בפני הרכב של שלושה שופטים:** המבקש טוען שלא הייתה הכרח לדחות את העתירה על ידי הרכב של שלושה שופטים, מה שהצריך את שיבוצו של השופט כשר. לטענתו, ניתן היה לדון בעתירה בפני שופט יחיד ולערוך בירור מהותי. 4. **חזרה על טענות מקוריות:** המבקש שב ומעלה את הטענות שהעלה במסגרת עתירתו המקורית. **החלטת בית המשפט (השופטים אלרון, כנפי שטייניץ, וכשר):** בית המשפט החליט לדחות את הבקשה לעיון חוזר. **נימוקי בית המשפט:** 1. **ספק בקיום הליך "עיון מחדש":** בית המשפט מציין כי קיים ספק משפטי האם הליך של "עיון מחדש" בפסקי דין של בית המשפט הגבוה לצדק בכלל קיים. בית המשפט מפנה להחלטות קודמות שבהן עלתה שאלה זו. (התייחסות לסוגיית התקדים וההליך השיפוטי). 2. **היעדר עילה לעיון חוזר:** גם לגופו של עניין, בית המשפט קובע כי אין בנימוקי הבקשה טעם המצדיק עיון חוזר. * **שיבוץ השופט כשר:** בית המשפט מסביר כי השופט כשר שובץ להרכב בהתאם ל"כלל ההכרח" (סעיף 77א(א3) לחוק בתי המשפט) ולרשימת השופטים התורנים. השופטים אלרון וכנפי שטייניץ, אשר אינם נחשבים למשיבים, שובצו גם הם להרכב. * **הסכמה פה אחד:** בית המשפט מדגיש כי פסק הדין ניתן על דעת כלל שופטי ההרכב, וכולם חתומים עליו. משמעות הדבר היא כי ההחלטה על דחיית העתירה הייתה מוסכמת על כל חברי ההרכב. * **דחייה על הסף:** העתירה נדחתה בהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, משום שלא הראתה עילה על פניה, וללא צורך בהזמנת המבקש. * **חוסר ממש בטענה על כתיבת פסק הדין:** בית המשפט קובע כי הטיעון של המבקש, המתמקד בשאלה מי מחברי ההרכב כתב את חוות הדעת ומי הסכימו לה, "אין בו כל ממש". מהות ההחלטה היא ההסכמה המשופטת של כלל ההרכב. **עקרונות משפטיים וחידושים:** * **כלל ההכרח (סעיף 77א(א3) לחוק בתי המשפט):** בית המשפט נסמך על כלל זה כמנגנון לשיבוץ שופטים להרכבים, במיוחד כאשר נדרש דיון של שלושה שופטים. כלל זה נועד להבטיח את תקינות ורציפות הליכי הדיון. * **תקנה 5 לתקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק:** תקנה זו מאפשרת לבית המשפט לדחות על הסף עתירות שאינן מראות עילה, ללא צורך בדיון פורמלי. החלטה זו משקפת את תפקידו של בג"ץ כבית משפט שאין לכבס בו טענות סרק. * **אחידות ההחלטה ההרכבית:** בית המשפט מדגיש את העיקרון לפיו החלטה של הרכב שיפוטי היא החלטה של כלל חבריו, ללא קשר לשאלה מי מהם ניסח את פסק הדין. חתימתם המשותפת מעידה על הסכמה לתוצאה ולנימוקים. זהו חיזוק לעיקרון העבודת צוות שיפוטית. * **ספק בנוגע להליך "עיון מחדש":** ההתייחסות לספק המשפטי בדבר קיומו של הליך "עיון מחדש" מעלה שאלה פרצדורלית חשובה. בדרך כלל, החלטותיו של בית המשפט העליון הן סופיות. הליך של עיון מחדש שמור למקרים חריגים ביותר (כמו גילוי ראיות חדשות שלא היו ידועות קודם). ההפניה להחלטות קודמות מרמזת על כך שבית המשפט נוטה להצמצם את האפשרות לערעור על החלטותיו הפנימיות. **סיכום:** בקשת המבקש נדחתה מכיוון שבית המשפט מצא כי אין כלל עילה מוצדקת להליך של עיון מחדש. הטיעונים בדבר ניגוד עניינים נדחו בהסבר כי השופט כשר שובץ כדין, וכי פסק הדין ניתן בהסכמה פה אחד של כלל חברי ההרכב. השאלה מי כתב את פסק הדין היא משנית לחלוטין לעומת ההסכמה המשפטית של כלל השופטים. הדבר מחזק את העיקרון של אחדות ההחלטה השיפוטית ואת יעילות הליך בג"ץ.