ע"ז 21821-11-19

תקציר

פסק דין זה דן בשלושה תיקי עיזבון הנוגעים למנוח. ראשית, השופט פוסק בת"א 17489-10-19, ת"א 17661-01-19 ות"א 21821-11-19, שעניינן בקשה לצו קיום צוואה והתנגדות לצו. המתנגד טוען כי המנוח, אשר ערך צוואה מאוחרת מיום 25.11.2013, לא הבחין להבין את מהות הצוואה. עם זאת, השופט מוצא כי המתנגד לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו וקובע כי המנוח היה כשיר לערוך את הצוואה. שנית, השופט דן בת"א 17661-01-19, בו טוען המתנגד כי יש לבטל את הצוואה משום שהמנוח לא מילא אחר הדרישות הקבועות בסעיף 8א לחוק הירושה. השופטת מפריכה טענה זו וקובעת כי המנוחה תיקנה כראוי את צוואתה ההדדית הקודמת וכי למתנגדת אין מעמד להתנגד לתביעותיה המשפטיות. לבסוף, השופטת בוחנת את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת של המבקשים, מוצאת אותה בלתי מבוססת ובלתי מבוססת, ובכך דוחה אותה. גם טענת המתנגד כי המבקשים הפעילו השפעה בלתי הוגנת על המנוח נדחית. השופט מורה לקבל את הבקשה לצו קיום צוואה מיום 25.11.2013 ולדחות את ההתנגדות לו. לאחר מכן פוסק השופט בת"א 69027-07-19, בבקשה לביטול צו קיום הצוואה המתוקן של המנוח. המבקש מבקש לבטל את הצו בטענה כי המנוח לא היה כשיר וכי הצו תוקן ללא ידיעתו. השופט פותח ומציין כי ביטול צו קיום צוואה הוא צעד חריג. המבקש לא הציג עובדות או טענות חדשות שלא היו קיימות בעת תיקון הצו, והשופט מוצא את טענתו כי לא היה מודע לתיקון אינה משכנעת. כמו כן, השופטת מדגישה כי למבקש לא הייתה זכות מוגנת או אינטרס הסתמכות בצוואתו של המנוח בעת התיקון. לפיכך, הבקשה לביטול צו קיום הצוואה המתוקן נדחית. עם זאת, השופט מבהיר כי כל נכס שהועבר על שם המנוח יוחזר לעיזבון המנוח. המבקש מחויב לשלם למשיבים הוצאות בגין הליך זה.